אודות

מאחורי השם פרג' עומד אדם אחד ושמו פרג'.
פרג' פרי נולד בעיראק למשפחה דלת אמצעים. לכן, בגיל 9 נאלץ לצאת לעבוד על מנת לעזור בפרנסת המשפחה, כאשר המשיך את לימודיו בבית הספר בשעות הערב. כך, הגיע פרג' לעבוד אצל צלם הארמון של מלך עיראק, שם נחשף לראשונה לתחום הצילום. אצל אותו צלם גם למד את אמנות הריטוש וביצוע כל העבודות המקצועיות במעבדה.
כאשר החלה העלייה לישראל היה בן 14. למרות גילו הצעיר, הקים כבר בעיראק חנות קטנה, בה צילם אלפי תמונות פספורט של יהודי בגדאד בדרכם לישראל. החנות הוקמה בקרבת בית-הכנסת בו נרשמו היהודים לבקשת עלייה לישראל וויתור על אזרחותם העיראקית. לאחר שצילם כמעט את כל יהדות בגדאד במשך כשמונה חודשים, פרג' עצמו עלה לישראל בשנת 1951 יחד עם בני משפחתו. בארץ התגוררו במעברת פתח-תקווה. הוא עבד בכל עבודה מזדמנת, מחקלאות ועד בניין, לפרנסת המשפחה כולה.
לאחר שיחרורו מצה"ל עבד כצלם סטילס באולפני חביב בהרצליה, בסרט "באין מולדת" בהשתתפותם של שייקה אופיר ושושנה דמארי. "באין מולדת" העוסק בעלייתם של יהודי תימן, היה הסרט הישראלי הראשון שצולם בצבע.

בשנת 1955 פתח את חנות הצילום הראשונה שלו בפתח תקווה – "פוטו פרג'". בחנות הקטנה הקפיד לשנות את עיצובי הויטרינה כדי לתפוס את עיניהם של העוברים ושבים. בכל שבוע החליף את את הצילומים, את התאורה והתפאורה ואכן אנשים רבים הגיעו להצטלם. מספר הלקוחות גדל בהתמדה עד שלאחר כשנתיים עבר לחנות צילום חדשה וגדולה יותר, גם כן בפתח-תקווה. חלון הראווה היה אמצעי הפרסום הטוב ביותר ופרג' הפך לשם דבר.

בשנת 1958 צילום של פרג' בשם "כמיהה" המראה דיוקן של ילד מעברה, נבחר מבין מאות צילומים להיות מוצג בתערוכה ב"בית העיתונאים" בתל-אביב ואף זכה בפרס. התערוכה הייתה על שמם של הצלמים הבינלאומיים קאפה וסים, הידועים ביותר בצילומים במלחמות קוריאה ובמבצע "סואץ". מספר שנים לאחר מכן, תצלום נוסף של פרג' מתערוכת "בליבך ירושלים" השתתף וזכה בפרס בתערוכת ה"פוטוקינה" בגרמניה, תערוכת הצילום הבינלאומית הגדולה בעולם.
בשנת 1962 פתח-תקווה כבר לא יכלה להכיל את פרג', לכן הוא החליט להגיע לעיר הגדולה ופתח סטודיו לצילום גדול בתל-אביב, ברחוב בן-יהודה. היה זה סטודיו במימדים גדולים בהרבה ממה שהיה מוכר בתחום הצילום ובארץ בכלל. את הפתיחה החגיגית כיבדה בנוכחותה חנה רובינא, הגברת הראשונה של התאטרון הישראלי.

פרג' היה הראשון בארץ בעל מעבדות לפיתוח תמונות בצבע, וגם היחיד למשך שנים רבות. למעשה, פרג' פרי הביא את הצילום הצבעוני לישראל. רבים נהרו לחנות והגיעו מכל קצוות הארץ. לאחר שנת הרצה, יצא בסיסמא חדשה ששברה את כל החוקים – פיתוח תמונות "מהיום למחר" וגם בכך היה הראשון. בהמשך השתתף בפסטיבל קאן לסרטי פרסומת, עם הסרט שצילם בעצמו באתר החרמון, בכותרת "מהיום להיום". מכאן,  יצא עם הסיסמא של פיתוח תמונות "מהיום להיום", המזוהה איתו עד היום והפכה למטבע לשון בשפה ובתרבות הישראלית. במשך כעשר שנים, פרג' היה היחיד בארץ ובזירה הבינלאומית של ענף הצילום שהוביל את הפיתוח המהיר "מהיום להיום". עם הפיתוח המהיר והחריצות, לא הסכים להתפשר על איכות ומקצועיות שמזוהות איתו ועם בית העסק.

בשנת 1971 רכש פרג' בסודיות מוחלטת את קולנוע "ארמון דוד" בתל אביב ורבים הופתעו כשהפך את הבניין לאולפני הצילום הגדולים ביותר במזרח התיכון, שכללו מעבדות פיתוח תמונות וגלריה לאמנות. אלו הם "פרג' אולפני צילום" ברחוב דיזנגוף פינת ארלוזורוב שבתל-אביב עד היום. לפתיחה החגיגית בחסותו של ראש עיריית תל-אביב דאז, יהושוע רבינוביץ', הגיע קהל רב שכלל חברים טובים, צלמים, אמנים ואנשי ציבור.

פרג' פרי דואג לשמר לא רק מוניטין מקצועי, אלא גם את מעמדו כאמן צילום. פרג' הציג לא אחת את מומחיותו בצילום משפחות, ילדים, דיוקנים, צילומי פרסום ואופנה ואף את מלכות היופי של ישראל במשך מספר שנים רצופות, תוך שהוא משלב את כל הכלים שבידיו. סטודיו מקצועי, תאורה מוקפדת ועין שאין שנייה לה. זאת ועוד, פרג' צילם וערך תערוכות צילומים מרהיבות. כחלק מדרכו "לעשות את זה בגדול" שלוש מתערוכותיו הוצגו בגבעת הקפיטול שבארצות-הברית והוא התקבל בחום בבית-הלבן: "שלום לך סיני", "בליבך ירושלים" ו"מסע בחוג הקוטב הצפוני".
פרג' פרי מאמין בכוחה של המצלמה והתמונה לספר סיפור ולביטוי עצמי. על כן, ממשיך לשמר את פרג' אולפני צילום כבית חם לאוהבי הצילום בארץ. פרג' נותן במה לאוהבי הצילום בישראל ומזמין אותם להציג מתמונותיהם בתערוכות מתחלפות מדי חודש בגלריה לאמנות שבבית פרג' בתל-אביב.
מאז ועד היום, פרג' ממשיך לנהל ולפתח את פרג' אולפני צילום, כאשר מתלוות אליו רעייתו, שתיים מבנותיו ושתי נכדותיו. אליהם מצטרפים כמובן, עובדים נאמנים מזה עשרות שנים שהפכו להיות חלק מבית פרג'.

עוד שלא ידעתם:
במשך השנים צירף פרג' פרי לעסק בהדרגה את האחים מתוך אמונה בערכי המשפחה. אף שינה את שם העסק, שהיה נקרא על שמו הפרטי, מ"פוטו פרג'" ל"אחים פרג'". בשנות ה-70 נפרדו דרכם. פרג' המשיך את העסק המקורי שייסד– את האולפנים והמעבדות ברחוב דיזינגוף תל-אביב. ואילו האחים, כל אחד בדרכו, בחרו להמשיך ולעסוק בצילום, אבל בדרך של הקמת חנויות עצמאיות ונפרדות, שאינן קשורות לאולפני פרג'. אחיו אימצו לעצמם את שמו הפרטי "פרג'" כשם משפחתם. לחנויות האחרות הנושאות את השם "פרג'" אין כל קשר עסקי ל"פרג' אולפני צילום" שבתל-אביב.
מאז ועד היום, פרג' פרי מנהל ומפתח את "פרג' אולפני צילום" בדיזינגוף תל-אביב. סוד הצלחתו אינו טמון רק במקצועיותו שאין עליה עוררין, אלא בעיקר בזכות אהבתו לצילום וכשרונו כצלם אמן.
מאחורי השם פרג' עומד אדם אחד ושמו פרג'.